אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני המוכרים ביותר, יחד עם ביטוח המנהלים, הוא "קרן הפנסיה", אשר בה אוחזים חלק ניכר מתושבי מדינת ישראל. בדומה לשאר אפיקי החיסכון הפנסיוני, גם קרן הפנסיה נועדה להבטיח למבוטח קצבה כספית חודשית לאחר מועד פרישתו מעבודה, כאשר גובה הקצבה נקבע בהתאם להיקף הסכום הכולל הנצבר בחיסכון הפנסיוני במועד הפרישה.
בהתאם לחוק במדינת ישראל, כל עובד שכיר בישראל זכאי ליהנות מחיסכון פנסיוני, כאשר המעביד מחויב אף הוא להפקיד מדי חודש סכום מסוים לקרן, כהשלמה להפקדה הנגבית מהעובד עצמו. היקף ההפקדה נקבע לרוב במסגרת משא ומתן בין העובד והמעביד, ובלבד ששיעור ההפקדה מהמשכורת לא יפחת מהשיעור המינימאלי, אשר נקבע בחוק.
יצוין עם זאת, כי גם עובדים עצמאיים רשאים להפקיד לקרן הפנסיה, אף שבניגוד לשכירים, ההפקדה לקרן נעשית על ידם באופן עצמאי, ובסכומי הפקדה המועברים לבחירתם. מדובר בכלי חשוב ביותר דווקא עבור עצמאים רבים, אשר בשל טרדות היומיום לא תמיד מתפנים להכנת הקרקע לתקופת פרישתם, ומשכך נאלצים להמשיך ולעבוד גם לאחר הגיעם לגיל פרישה, בעוד שחבריהם השכירים נהנים זה מכבר מהקצבה החודשית מקרן הפנסיה שברשותם.
איך עובדת קרן פניסה?
עיקרון הבסיס, במסגרתו פועלות כלל חברות הביטוח בישראל, המספקות את אפיק קרן הפנסיה למבוטחים, הוא כי הסכום הנצבר בקרן הפנסיה, מהפקדות העובד והמעסיק כאחד, יושקע באפיק מניב כלשהו, במטרה להגדיל בהדרגה את היקף החיסכון. חשוב לזכור בהקשר זה, כי ההחלטה באשר לאיזה אפיק חיסכון פיננסי להצטרף, והיכן להשקיע את כספי קרן הפנסיה, מצויה בידי העובד עצמו, וזאת באופן בלעדי.
החל משנות ה-90, קרנות הפנסיה החדשות, אשר מגובות מבחינה פיננסית על ידי המדינה, משקיעות עד ל-30% מכלל החסכונות הקיימים בקרן הפנסיה, כאשר בתמורה לכך, המדינה מעניקה מעין "רשת ביטחון" באמצעות תשואה מובטחת בגין הפקדות אלו, מה שמונע מצב בו, כתוצאה מהשקעה לא זהירה, היקף החיסכון הפנסיוני של המבוטח יקטן באופן משמעותי.
עם הגיעו של העובד לגיל הפרישה מעבודה, העומד נכון לשנת 2015 על 67 לגברים ו-62 לנשים, הסכום הכולל אשר מצוי בקרן הפנסיה יתורגם לקצבה חודשית, אשר ממנה ייהנה המבוטח עד יום פטירתו. מטבע הדברים, ככל שהיקף החיסכון המצטבר בקרן הפנסיה עומד על סכום גבוה יותר, כך תגדל בהתאם הקצבה החודשית לה יהא זכאי בעת פרישתו. מסיבה זו, קיימת חשיבות רבה להתחיל ולהפריש לקרן הפנסיה במועד המוקדם ביותר באפשרי, ולו גם בסכומים מצומצמים בתחילה, אשר ברבות הימים מצטברים לסכומים מכובדים בהחלט, אשר עשויים להבטיח תנאי קיום ומחייה נוחים עבור המבוטח לאחר פרישתו מעבודה.
מתי עוד ניתן לפדות את קרן הפנסיה?
אף שהשימוש הרווח של קרן פניסה נעשה במרבית המקרים לאחר פרישתו של העובד, בעת הגיעו לגיל הפרישה מעבודה, ובמטרה להבטיח לו קצבה חודשית עד יום פטירתו, הרי שבהתאם לכלליה של קרן הפנסיה, ניתן לפדות את הקרן גם במקרים נוספים, המוגדרים אף הם בחוק. כך לדוגמא, מבוטח בקרן פנסיה רשאי לפדות את הקרן גם במידה ואיתרע מזלו והגיע למצב של נכות, אשר בגינה איבד את כושר עבודתו.
בנוסף, במידה ומבוטח בקרן פנסיה נפטר בפתאומיות, סכום הקרן נועד גם לשמש לצורך קצבה חודשית למשפחתו של המבוטח, ועל מנת לאפשר להם להמשיך ולהתקיים בכבוד חרף אובדן ההכנסה המשפחתית הנוספת. במקרה כזה, קרן הפנסיה מגולמת במסגרת "פנסיה חודשית לשאירים", המהווה קצבה חודשית המוענקת לבני משפחתו של המבוטח, ונקבעת בהתאם להיקף הסכום אשר נצבר בקרן.
