חוק פנסיה חובה, אשר תוקן במהלך שנת 2008, מגדיר, בדומה למצב בחלק ניכר מכלל המדינות המפותחות ברחבי העולם, כי כל עובד שכיר בישראל זכאי ליהנות מחיסכון פנסיוני החל מחלוף שישה חודשים מתחילת עבודתו הראשונה, ועד מועד יציאתו לפנסיה, אשר מופקד במרבית המקרים באחת מחברות הביטוח. החיסכון כאמור הוא חובה המוטלת בראש ובראשונה על המעסיק, ואי פתיחת חיסכון כאמור חושפת את המעביד לסנקציות הקבועות בחוק.
נכון לשנת 2015, החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל מחולק למספר אפיקי השקעה שונים, בעלי הבדלים ניכרים בכל הנוגע לאופי ההשקעה של הסכום הנצבר בתוכנית. החוק מוסיף ומבהיר בהקשר זה, כי כל עובד בישראל, המחזיק ברשותו בחיסכון פנסיוני, רשאי לבחור באיזה אפיק ברצונו להשקיע את החיסכון הפנסיוני העומד לרשותו, וכן להעביר חיסכון זה בין האפיקים השונים בהתאם לרצונו, ומבלי שיידרש לשלם סכום כספי כלשהו בגין זאת.
ניוד חיסכון פנסיה – קווי מתאר
כאמור, ההחלטה בדבר ניוד החיסכון הפנסיוני מאפיק השקעה אחד למשנהו, או מחברת ביטוח אחת לרעותה, הינה זכותו הבלעדית של כל תושב בישראל, כאשר המעסיק אינו רשאי להגביל זכות זאת בכל צורה שהיא.
יש לציין עם זאת, כי חברת הביטוח, אליה מבקש המבוטח לנייד את החיסכון הפנסיוני שברשותו, לא מחוייבת מצידה להסכין לבקשת המבוטח, ככל שהתנאים המבוקשים מבחינתו אינם הולמים את מדיניותה העסקית של החברה. מסיבה זו, ההחלטה בדבר ניוד החיסכון הפנסיוני נקבעת לאחר משא ומתן פרטני בין המבוטח לחברת הביטוח, במסגרתה נקבעים תנאי החיסכון בהסכם בין הצדדים.
יצוין, כי בכל הנוגע לביטוחי מנהלים, קיים חריג משמעותי לעניין, שכן בהתאם להחלטת משרד האוצר, ובמסגרת רפורמה חדשה, נקבע כי כל מבוטח המחזיק בביטוח מנהלים, העומד בתקנות שנקבעו, רשאי לנייד את הביטוח שברשותו בין החברות השונות, כאשר במקרה זה, החברות מחוייבות להציע לו תנאים זהים, או מיטיבים, לאלו שנהנה מהם בחברה הקודמת.
מדובר נכון להיום ברפורמה המתייחסת רק לניוד ביטוח מנהלים בין שתי חברות, ואין התייחסות בשלב זה לניוד סוגים שונים של חיסכון פנסיוני.
באילו מקרים לא ניתן לנייד חיסכון פנסיה?
חרף האמור לעיל, ובהתאם לתקנות שקבע משרד האוצר, קיימים מקרים במסגרתם מבוטח בחיסכון פנסיוני אינו רשאי לנייד את החיסכון הצבור לזכותו בין חברות הביטוח השונות, או להמיר חיסכון באפיק אחד לאפיק שונה, כמפורט להלן:
- במידה ובחשבון החיסכון קיימת הלוואה שטרם נפרעה.
- במידה ומוטל שעבוד או עיקול על החיסכון.
- במידה והחיסכון הפנסיוני מצוי בשלבי מימוש (דהיינו לאחר שהמבוטח החל בפדיון קרן הפנסיה, במרבית המקרים לאחר פרישתו מעבודה).
- במידה והמבוטח הגיש בקשה לקבלת קצבת נכות על בסיס החיסכון הפנסיוני, או לאחר שבקשה זו אושרה.
- במידה ומדובר בחיסכון פנסיוני המושקע באפיקים הבאים: קופת גמל לתגמולים, קופה אישית לפיצויים, או קרן השתלמות, ניתן לנייד חסכונות אלו בין חברות הביטוח, אך רק לתוכניות חיסכון באותו אפיק השקעה. כלומר, לא ניתן להמיר את החיסכון הפנסיוני לאפיק השקעה אחר.
בכל הנוגע לביטוחי מנהלים, הרפורמה החדשה קובעת כאמור כי מבוטחים בביטוח מנהלים אשר רכשו את פוליסת הביטוח בין השנים 2012-2004, ונהנים ממקדם המרה מובטח במסגרת הפוליסה (אשר חברות הביטוח חדלו מלשווק משנת 2013 ואילך), זכאים לנייד את הביטוח בין החברות, תוך שמירה על זכויותיהן בביטוח, ובפרט על מקדם ההמרה המובטח.
יצוין עם זאת, כי ביחס לשאר המבוטחים בביטוחי מנהלים בישראל, הרפורמה טרם הפכה רלוונטית, אף שבעתיד עשויים להתרחש שינויים בתחום.
