קרן השתלמות הינה אחת מאפיקי החיסכון הטובים והמשתלמים כיום בישראל. בעבר, "קרן ההשתלמות" ומכאן נבע גם שמה, הייתה מיועדת לצבירת כסף עבור השתלמויות וקורסים של עובדים. אך כיום, שכירים או עצמאיים, מתחומים שונים ועם מטרות שונות, יכולים לחסוך ולצבור באמצעות הקרן וליהנות מרווחים והטבות מס, יוצאי דופן.
ההפרשות לקרן ההשתלמות, מחויבות רק על פי הסכם ולא מכורח חוק. המשמעות היא שאין על המעסיק חובה להפקיד עבור העובד לקרן השתלמות, אם לא נקבע כך בהסכם. אולם מעסיקים רבים, מבינים את המשמעות הגדולה של הקרן עבור העובדים ונענים לכך וגופים וחברות במשק, גם מפקידים לקרן ההשתלמות, כחלק מרכזי מהסכמי העבודה והתגמול המצוין בהם.
הבעיה, שלצערנו היא נפוצה מאוד, מתעוררת כאשר המעסיק במזיד או בשוגג אינו מעביר את הכספים. לרוב אלו יהיו לא רק כספי קרן ההשתלמות אלא גם כספי פנסיה, קופות גמל ועוד. במקרים אלו, המחוקק עומד לצד העובדים ובאמצעות ייעוץ משפטי אישי, ניתן למגר את הבעיה ולהשיב את זכויות העובדים.
מהי למעשה קרן ההשתלמות?
קרן השתלמות היא למעשה תצורת חיסכון לטווח בינוני (שבהגדרתה היא 6 שנים, אך ניתן יותר) אליה שכירים ועצמאיים יכולים להפריש כספים על מנת שיצטברו, יפיקו רווח וברצותנו וכשמתאפשר מבחינת הכללים, גם למשוך אותם וליהנות מהטבות מס. מכיוון שאנו נעסוק בזכויות העובד להפרשות לקרן, נתייחס מעתה, במאמר זה, לעובדים שכירים בלבד.
פתיחת קרן השתלמות על ידי המעסיק עבור העובד- הינה הטבה. אין חוק המחייב את המעסיק לעשות כך. ולמרות זאת, בהסכמי שכר רבים, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכד' – המעסיק מעניק את ההטבה הזו לעובדים, מתוך היכרות בחשיבותה.
לפיכך, החיסכון בקרן עצמה, מתבצע הן על ידי העובד – 2.5% מגובה שכרו והן על ידי המעביד- 7.5% מהשכר. הכספים המצטברים בקרן (כתוצאה מהשקעות שמנהלי הקרן מבצעים) – פטורים ממס. למעשה, לאחר שש שנים, יכול העובד לשחרר את הכספים שנצברו עד כה, לטובת כל עניין או מטרה (ולא רק להשתלמות), בלי לשלם מס וזו הסיבה לאטרקטיביות אפיק זה.
הזכויות בקרן ההשתלמות שייכות לעובד
העובד הוא הבעלים של קרן ההשתלמות והיא נושאת את שמו. אומנם המעסיק מפריש אליה, אך אין לו בה שום זכויות. הביטוי המוחשי ביותר לכך, הוא שגם אם העובד עוזב את מקום העבודה, קרן ההשתלמות, שפתח לו המעסיק, עוברת אתו למקום העבודה הבא, עם כל הכסף שנצבר עד כה ועם אותם התנאים. אין למעסיק הישן דרך למנוע זאת.
גם אם העובד יפתח קרן השתלמות חדשה, זו הישנה לא תפסיק לפעול ותמשיך לשאת רווחים עבורו, גם אם אינה פעילה מבחינת הפקדות. לעובד גם הזכות, שלא להפקיד לקרן המומלצת על ידי המעסיק ולבחור את החברה שתנהל את קרן ההשתלמות.
חשוב, להיכנס לאתרים ייעודיים המכילים מידע על חסכונות פנסיוניים, לבחון את מסלולי ההשקעה, רמות הסיכון, דמי הניהול ועוד ולבחור את הקרן המתאימה ביותר, רק אחרי בדיקה מעמיקה.
זכויות העובד במקרה שהמעסיק לא מפקיד לקרן
לצערנו, התופעה של מעסיקים שאינם מבצעים בפועל הפקדות לקרן השתלמות (בעוד רק העובד ממשיך עם הפקדת חלקו), למרות הסכם ברור בנושא – הולכת ומתרבה. לקרן ההשתלמות עצמה, אמורה להיות מחויבות לעניין וכאשר מנהליה מבחינים בחריגה, עליהם להתריע ואף לנקוט באמצעיים משפטיים ואחרים מול המעסיק.
כל זה אינו פוטר את העובד מלהיות אחראי על גורלו ולא לסמוך רק על גורמי חוץ. חובה לעקוב אחרי ההפרשות ולבחון, מול הקרן, כי הן אינן מצוינות רק בתלוש אלא מועברות בפועל. במידה ולא, יכול העובד או התארגנות של קבוצת עובדים, להגיש תביעה כנגד המעסיק.
אומנם כפי שציינו אין חוק המחייב את המעסיק לפתוח קרן השתלמות אך משפתח והדבר מצוי בהסכם, אסור לו לסגת מכך. בתביעה ניתן לדרוש גם ריביות והצמדה על חובות עבר ולרוב בית המשפט גם יאשר פיצויים לעובדים.