נכון לשנת 2015, קיימים מספר אפיקי חיסכון פנסיוניים בהם העובד רשאי לעשות שימוש, כאשר אחד מהאפיקים המוכרים והנפוצים ביותר הוא ביטוח המנהלים, המשמש מבוטחים רבים בשוק הפנסיוני בישראל.
חשוב לציין, כי כל מבוטח בביטוח פנסיוני, זכאי לנייד את החיסכון העומד לרשותו בין חברות הביטוח השונות, כאשר חברות הביטוח אינן רשאיות לגבות "דמי ניוד", או לגרוע מהסכום הכולל המופקד לרשות המבוטח בחיסכון הפנסיוני. במרבית המקרים, ניוד החיסכון מאפשר למבוטח להתמקח ביתר קלות מול חברת הביטוח ביחס לתנאי הפוליסה, ובפרט במטרה להוזיל את דמי הניהול, אשר נגבים מחשבונו בשוטף.
מבוטחים בעלי מקדם המרה מובטח
בעקבות הרפורמה החדשה בתחום ביטוחי המנהלים, אשר מקורה בהחלטת המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, נקבע כי מבוטחים בביטוחי מנהלים בישראל, אשר נהנים ממקדם המרה מובטח, יהיו זכאים במקרים מסוימים לנייד את הביטוח שברשותם בין החברות השונות, כאשר במסגרת זאת, חברות הביטוח יהיו מחויבות להעניק למבוטח תנאי זהים, או מיטביים, לאלו שנהנה מהם מטעם חברת הביטוח הקודמת.
בראש ובראשונה, המבוטחים אשר הרפורמה רלוונטית עבורם הם אלו אשר מחזיקים בביטוח מנהלים הכולל בחובו "מתאם המרה" מובטח, שהינו כלי המסמל את מספר חודשי החיים הצפויים למבוטח לאחר מועד יציאתו לפנסיה.
מאחר וסכום הקצבה החודשי נקבע בחילוק סכום הקרן הכולל במקדם ההמרה, הרי שמקדם המרה נמוך מגדיל את סכום הקצבה החודשי, ומהווה כלי אטרקטיבי מבחינת המבוטח, במיוחד כאשר מדובר בביטוחים הוותיקים, אשר מתאפיינים במקדם המרה נמוך (כנגזרת מתוחלת החיים הנמוכה באותם הימים).
חשוב לזכור בהקשר זה, כי שיווקם של ביטוחי מנהלים בעלי מקדם המרה מובטח הופסק בתחילת 2013, וזאת בעקבות העלייה הניכרת בתוחלת החיים הכללית, מה שיצר חשש ממשי לפיו חברות הביטוח לא יוכלו להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיהן למבוטחים בעתיד, ועלולות להגיע לפי פחת מבחינה כלכלית.
כתוצאה מכך, החל משנת 2013 ואילך, ביטוחי המנהלים אינם משווקים עוד עם מקדם המרה מובטח, ומשכך ביטוחים אלו אינם רלוונטיים עוד ביחס לרפורמה החדשה.
מבוטחים שרכשו פוליסת ביטוח עדכנית
אף שביטוח המנהלים בישראל הינו אפיק השקעה פנסיוני ותיק למדי, הרי שברבות השנים, חלו בו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לאופן חישוב הקצבה החודשית ממנה ייהנה המבוטח לאחר פרישתו מעבודה. ככלל, ביטוח מנהלים במתכונתו הנוכחית קיים אך משנת 2004, ובשלביה הראשונים, הרפורמה החדשה מתייחסת אך לביטוחים מסוג זה.
מסיבה זו, מבוטחים אשר זכאים לניוד ביטוח מנהלים בהתאם לרפורמה, הם אלו המחזיקים בפוליסות ביטוח אשר נרכשו החל משנת 2004 ואילך, ובלבד שמבוטחים אלו אינן מנועים מלעשות כן בהתאם לנהלי המשרד.
בין המבוטחים שאין באפשרותם לבצע ניוד מסוג זה ניתן למנות מבוטחים שקיים שעבוד או עיקול על החיסכון הפנסיוני שברשותם, מבוטחים אשר עומדת לחובתם הלוואה מהחיסכון הפנסיוני, מבוטחים אשר פרשו מעבודה ומקבלים קצבה זה מכבר, ועוד.
יצוין גם, כי נכון להיום, משרד האוצר מבקש לאזן מחד בין רצונם של המבוטחים בביטוחי מנהלים לנייד את כספם בין החברות השונות, במטרה להוזיל את דמי הניהול, ובין השאיפה להבטיח את יציבותן הפיננסית של חברות הביטוח השונות. משכך, הרפורמה לא תכלול בהכרח את כלל המחזיקים בביטוחי מנהלים בישראל, גם בשלביה המאוחרים יותר.