בעקבות התפתחות זאת, הולכת וגוברת החשיבות של דאגה לחיסכון הפנסיוני של כל תושב בישראל. בעוד שבעבר, בימים בהם מרבית התושבים הלכו לעולמם במקרה הטוב שנים ספורות לאחר הפרישה מהעבודה, מה שהפך את החיסכון הפנסיוני לסוגייה בעלת חשיבות שולית למדי, הרי שכבר בעתיד הקרוב, אחוז ניכר מתושבי המדינה יהא מורכב מתושבים בגילאי הפנסיה, אשר יהיו תלויים בחיסכון הפנסיוני שברשותם לתקופות של 20, 30 שנה, ואף למעלה מכך.
המשמעות היא, שכל תושב בישראל, אשר עודנו נמצא כיום בגילאי העבודה, נדרש להקדיש מחשבה לחיסכון הפנסיוני שברשותו, וכיצד למצות את שוויו ככל הניתן. בין תושבים אלו, חלק לא קטן אוחז במה שמכונה ״ביטוח מנהלים״, אשר עלה לכותרות בתקופה האחרונה בהקשרה של רפורמה חדשה, אשר מטרתה לאפשר לאוחזים בביטוחי מנהלים לנייד את הביטוח שברשותם בין חברות הביטוח, תוך שמירה על שוויו הכולל, ותוך חיסכון בדמי הניהול הנגבים מהם.
ניוד ביטוח מנהלים – למי זה רלוונטי?
הרפורמה החדשה, אשר עלתה לכותרות לראשונה במהלך חודש מאי 2015, נועדה בראש ובראשונה לשחרר את אותם המבוטחים בביטוחי מנהלים בישראל מ״אחיזתן״ של חברות הביטוח, בהן מושקעים החסכונות הפנסיונים שברשותם. עד לכניסת הרפורמה לתוקף, מבוטחים אלו, אשר נהנים מחד ממקדם המרה נמוך וקבוע, ומאידך מחוייבים בתשלום דמי ניהול גבוהים לחברות הביטוח, היו שבויים הלכה למעשה בידי אותן החברות, שכן כל מעבר לחברת ביטוח אחרת גרר את אובדן מקדם ההמרה הנמוך, ופתיחתו למשא ומתן.
יש לזכור בהקשר זה, כי מקדם ההמרה, מעצם מהותו, נועד ״לחשב״ את מספר חודשי החיים מהם יהנה המבוטח בין פרישתו לפנסיה ובין מעברו לעולם הבא. משכך, ובמקביל לעלייה הניכרת בתוחלת החיים לאורך העשורים האחרונים, אין פלא שחברות הביטוח הקפידו על העלאה מתמשכת של מקדם ההמרה, אשר לו חשיבות משמעותית בקביעת סכום הקצבה החודשי בעתיד.
כתוצאה מכך, כל מבוטח, אשר נהנה ממקדם המרה נמוך וקבוע, נאלץ להסכין להעלאה משמעותית של מקדם זה בעת מעברו לחברת ביטוח אחרת. משכך, מרביתם המוחלט של המבוטחים אינם יכולים בפועל להתנייד לחברה אחרת, ונדרשים להמשיך ולשלם את דמי הנהול הגבוהים הנדרשים מהם, וזאת בניגוד למבוטחים החדשים, אשר נהנים מדמי ניהול נמוכים בהרבה.
מדריך כדאיות ניוד ביטוח מנהלים
חרף האמור לעיל, ניוד ביטוח המנהלים אינו בהכרח בעל כדאיות מבחינת כלל המבוטחים בישראל המחזיקים בידם בביטוח מנהלים. חשוב גם לזכור בהקשר זה, כי לאורך השנים, ביטוח המנהלים עבר שינויים משמעותיים, ומשכך לא כל ביטוחי המנהלים הקיימים בשוק אכן רלוונטים מבחינת הרפורמה החדשה, לפחות בשלביה הראשונים.
משכך, בחינת הכדאיות ביחס לניוד ביטוח מנהלים נעשית מחד בהתאם לשיעור מקדם ההמרה הרשום לזכות המבוטח, ומאידך בהתאם לגובה דמי הניהול הנגבים מהמבוטח. כלל האצבע, הרלוונטי לענייננו, מצביע על כך שככל ששיעור המקדם נמוך יותר (דהיינו הביטוח נעשה במועד מוקדם יותר), וככל ששיעור דמי הניהול גבוה יותר, כך ניוד הביטוח, כאמצעי להקטנת שיעור דמי הניהול, הופך לכדאי יותר מבחינת המבוטח.